ברוך שובך

לדיאלקטיקה החיובית של ההשכלה

בכך זורמת אחדות הרוח והחומר. התבוננות בגל הנפשי ובחלוקת ההסתברות שוזרת את האובייקט הקוונטי המאוחד עם אופיו המטריאליסטי. צופה הגלים קשור לגופו בהופעה זו ובכך מוגבל לתצפיות אפשריות שלו. כחלק מההסתבכות הכוללת של כל החלקיקים דרך המפץ הגדול, ההתבוננות באינדיבידואל פירושה זו של השלם.

השלם הוא רק היותם של אלמנטים אחידים המושלמים על ידי התפתחותו. בסיום היחידות שזורות את הטשטוש המשלים של מקום ודחף. הדחף הוא שזירת המסה והמרחק בכל פעם. מהירות זו קובעת בסופו של דבר את השזירה הכללית.

הדיאלקטיקה של הופעת השפה

בתקווה שביקורת שפה נגישה תביא לעידון נוסף של התיאוריה, שני מקורות שפה מובאים להלן. לאחר מכן אלה יתפתחו לסינתזה עתידית.

הדקדוק האוניברסאלי של נועם חומסקי, ששולט זה מכבר במדע, מבוסס על עקרונות דקדוק משותפים של כל השפות, העומדות לרשות בני האדם במודול דקדוק מולד. משלבי העיבוד שהוגדרו, ילדים לומדים את הדקדוק הבסיסי ובכך הם יכולים ליצור משפטים מעוצבים היטב. הדקדוק האוניברסלי פותח עוד יותר במהלך דוגמאות נגדיות ותוקפו הכללי הופחת.

בניגוד לדקדוק האוניברסאלי, הבלשנות המבוססת על שימוש מתארת רכישת שפה באמצעות יכולות קוגניטיביות. בלימוד מיומנויות אלה מושגת שליטה בשפה על ידי ניחוש הקשרים ומשמעות. "המשמעות הלשונית של המילים נובעת מהאינטראקציה של המשמעות האפשרית של המילים עצמן והמבנה הדקדוקי בו הן עומדות" [1]. דפוסי חשיבה לא ספציפיים לשפה כמו יצירת קטגוריות נלמדים בעיקר באמצעות עיבוד מידע חזותי. המידע החזותי מגיע לזרמי העיבוד השונים כמו דפוס צבע ותפיסת מיקום כבר בצורה מופשטת.

הסינתזה הספקולטיבית מניחה שימוש המוני בתרגומי מכונה בחיי היומיום שלנו. לפיכך, טכנולוגיית התרגום תמשיך להתפתח הן מבחינה איכותית והן במספר השפות הנתמכות. זה יתברר עם התפתחות מערכות תרגום עצביות רב-לשוניות. במערכת כזו, המבנה האוניברסלי של השפות הנתמכות ממופה כרשת משותפת ומשוקללת. הרשת הכללית מסלקת את הסתירה בין העיקרון האוניברסאלי לבלשנות מבוססת משתמשים. מאפיין אחד של ביטול הוא יריית האפס, המציינת את היכולת ליצור זוגות תרגום שלגביהם לא היה במקור קורפוס למידה. למבנה המלומד עם תכונה זו אפוא תוקף אוניברסאלי שניתן להחיל על זוגות שפה ספציפיים.

מקורות

[1] Bild der Sprache

גרסה מלאה